החלטה בתיק ע"א 7061-07-11

המבקש הגיש ביום  5.7.2011 ערעור על פסק דין חלקי של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט ש' לבנוני, סגן נשיא) מיום 9.5.2011 (להלן: "פסק הדין"), שדן בסכסוך ממושך שבין המבקש למשיבים 1 ו-2 (להלן: "המשיבים"), בעניינו של נכס בחלקה 28 בגוש 11184 (להלן: "החלקה").

הערעור הוגש לאחר שבקשת המשיבים להשלמת הרישום על שמם בלשכת רישום המקרקעין, בכל הנוגע למגרש בשטח של 500 מ"ר, וכן באשר למחצית הראשונה של ה"פס הירוק", ששטחו 85 מ"ר, מתוך החלקה, התקבלה, והמבקש חויב בהוצאות.

בפניי בקשה שהוגשה על ידי המבקש לעיכוב ביצוע פסק הדין, דהיינו עיכוב ביצוע השלמת הרישום על שמם של המשיבים בלשכת רישום המקרקעין, לאחר שבקשה דומה לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית משפט קמא - נדחתה.

בבקשתו שלפניי טוען המבקש כי סיכויי הערעור טובים, מאחר ובפסק הדין של בית משפט קמא נפלו טעויות עובדתיות ומשפטיות מהותיות, כלשונו.

לטענת המבקש טעה בית משפט קמא בקובעו כי זכאים המשיבים לשטח של 500 מ"ר בצירוף 85 מ"ר ממחציתו הראשונה של ה"פס הירוק", שכן לדידו, זכאים המשיבים למצער לשטח של 57.5 מ"ר בלבד מתוך ה"פס הירוק".

 עוד טוען המבקש כי פסק דינה של כב' השופטת בר זיו בעניינו של ה"פס הירוק" איננו חלוט, וכי לא התקיים כל דיון בפסק הדין החלקי של בית המשפט לענייני משפחה בתמ"ש 41490/03 שדן בזכויות העיזבון בחלקה, כפי שהורה בית המשפט המחוזי בפסק דין מיום 17.5.2006, בהחזירו את הדיון בעניינים אלה לבית משפט השלום.

המבקש מוסיף וטוען כי הנזק שייגרם לו אם לא יעוכב פסק הדין, ויתבצע הרישום על שמם של המשיבים, הוא בלתי הפיך ויפגע בזכויותיו הקנייניות, תוך גרימת נזקים בשווי מאות אלפי שקלים. מאידך, טוען המבקש, כי לא ייגרם כל נזק למשיבים אם יעוכב ביצוע הרישום, שכן הם ממשיכים לעשות שימוש בדירת מגוריהם שנבנתה על המגרש שנמכר להם בשטח של 500 מ"ר וכן על שטח נוסף של 117.5 מ"ר השייכים למבקש, לטענתו, שעליהם השתלטו המשיבים שלא כדין, ואשר כולל בחובו את השטח של 85 מ"ר שהוזכר לעיל.

אשר על כן, טוען המשיב כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, היות והנזק שייגרם לו באם לא יעוכב הביצוע עולה לאין ערוך מהנזק שייגרם למשיבים, אם בכלל.

מנגד טוענים המשיבים כי המבקש איחר בהגשת הערעור מאחר וההחלטה נשוא הערעור ניתנה ביום 9.5.2011 ואילו הערעור הוגש ביום 5.7.11. לטענת המשיבים, טענת המבקש כי ההחלטה הגיעה לידו רק ביום 23.5.2011, לא נתמכה בתצהיר, ומשכך יש לדחות את הערעור על הסף מחמת איחור בהגשתו.

עוד טוענים המשיבים כי ההחלטה מיום 9.5.2011 הינה "החלטה אחרת" ולא פסק דין, ועל כן משלא הוגשה בקשת רשות ערעור ולא ניתנה החלטה המתירה את הגשת הערעור, דין הערעור להידחות על הסף.

כמו כן, לטענת המשיבים אין למבקש סיכוי בערעור שהגיש, מאחר והמבקש ממחזר, כלשונם, את אותן הטענות שנדונו בבית המשפט המחוזי ברע"א 7166-05-10 בפני כב' השופט מ. רניאל ואשר נדחו על ידו בפסק דין מיום 27.10.2010.

לטענת המשיבים אין לקבל את טענת המבקש לפיה אי מתן צו לעיכוב הביצוע יגרום לנזק בלתי הפיך, מאחר ולגבי שטח של 500 מ"ר עליהם בנו את ביתם ולגבי השטח של מחצית ה"פס הירוק", ניתנו פסקי דין חלוטים לפיהם יש לרושמם מיידית באמצעות כונס הנכסים על שם המשיבים. 

עוד יצוין כי ביום 8.9.2011 הגישו המשיבים בקשה לחיוב המבקש בהפקדת ערובה בגין בקשתו לעיכוב ביצוע.

הרקע הנורמטיבי:

הכלל הוא כי יש לבצע את פסק הדין עם נתינתו, והגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין שעליו מערערים (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984).

על מנת לעכב את ביצועו של פסק הדין עליו מערערים, יש צורך בטעם מיוחד כדי שבית המשפט ימנע ממי שזכה בדין לממש את פירות זכייתו. לעניין זה נאמר, כי:

"... צריך טעם מיוחד כדי שבית משפט לערעורים ימנע בעד מי שזכה בדין ליהנות מפרי הזכייה. לכן הגשת ערעור, כשהיא לעצמה, אינה מונעת בעד הזוכה להוציא לפועל את פסק הדין או לפעול על-פי פסק הדין בכל דרך אחרת. מי שמבקש כי בית המשפט לערעורים ימנע בעד הזוכה לפעול על-פי פסק הדין, ולו רק באופן זמני, נושא בנטל, ואין זה נטל קל, לתמוך את הבקשה בטעם טוב" (בש"א 2966/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו פד נ (1) 668, בעמ' 671).

בין השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהחלטה לגבי עיכוב ביצוע, הם כי למבקש סיכויים טובים להצליח בערעור, וכי יהיה זה מן הנמנע או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו אם לא יעוכב הביצוע, והערעור יתקבל, דהיינו כאשר מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. כך נקבע בע"א 7688/06 גולדנברג נ' מכבי שירותי בריאות כללית (לא פורסם, החלטה מיום 25.9.06) :

"...לבית המשפט שיקול דעת לעכב ביצועו של פסק דין. במסגרת שיקול הדעת, יבחן בית המשפט שני שיקולים: סיכויי המבקש לזכות בערעור ומאזן הנוחות בין הצדדים. לעניין סיכויי הערעור, ברי כי בית המשפט בוחן בשלב זה את הסיכויים באופן לכאורי בלבד. לעניין מאזן הנוחות בוחן בית המשפט האם במקרה שהערעור יתקבל, יהיה זה בלתי אפשרי, או למיצער קשה ביותר, להשיב את המצב לקדמותו (רע"א 4015/02 אוקו נ' שמי, פ"ד נו(4) 505 (2002), וראו גם החלטתי בבש"פ 3215/06 הממונה על ההגבלים העסקיים נ' דור אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ תק-על 2006(2), 1201). עוד בוחן בית המשפט את הנזק אשר ייגרם למבקש כתוצאה מביצוע מיידי של פסק הדין, לעומת הנזק למשיב כתוצאה מעיכובו (ע"א 9784/05 עירית תל-אביב יפו נ' גורן, תק-על 2005(4), 2156)".